הבמה של אורי רודנר

אחרי קרוב ל-30 שנים בלונדון, אורי רודנר שולח דרישת שלום חמה לאנשים בקיבוץ ונזכר ברגעים היפים שהיו לו.

אני חי בלונדון מאז 1983 כשמנחם דרור (דרוקר) סידר לי עבודה בביטחון באל-על. אז חשבתי שאשאר כאן רק כדי למצוא מספר סוסים טהורי גזע ולהביאם לארץ כדי לממש חלום ילדות של הקמת אורווה מקצועית. אך לגורל היו תכניות אחרות לגמרי.

ב-1986 התחלתי בקריירת המשחק. בזמנו הרעיון לא הרגיש הגיוני, אלא, מאין תרפיה הכרחית להצלת שפיות הדעת. התחלתי בקורס בפנטומימה שבסופו הוצע לי התפקיד המקצועי הראשון. הצטרפתי ללהקת אוונגארד איתה הופעתי בשתי הפקות. קיבלתי מזה המון בטחון והחלטתי להמשיך בלימוד. עברתי בייס למשחק בלונדון. ההצלחה המשיכה לטפטף עם סוכנות שחקנים חשובה שלקחה אותי תחת חסותה ותפקידים בתיאטרון, סרטים, וטלוויזיה שממשיכים לטפטף עד היום הזה .

אבל לא משך אותי הרעיון להיות שחקן תלותי שמחכה לטלפון שיצלצל.
בסוף שנות ה-80 הקמתי וניהלתי להקת תיאטרון. כמה מההפקות שלנו זכו להצלחה מעבר לצפיות והופענו ברחבי אנגליה ובארצות אירופאיות שונות. התאהבתי בשותפה לניהול הלהקה, קייטי, והתחתנתי איתה לפני שנשר לי כל השיער. לקראת סוף שנות ה-90 עברתי מעשיית תיאטרון, לעשיית טלוויזיה, הפקתי סרטים דוקומנטריים בעיקר.

בשנת 2000 נולד בני הראשון דויד ובשנת 2002 אחיו יונתן. באותה שנת 2000 עלתה הזדמנות לפתוח קורס חדשני למשחק באחד מבתי-הספר המובילים למשחק בלונדון. אני קפצתי על ההזדמנות והפכתי את הקורס למרכז החיים היצירתיים שלי. הקורס מתמחה באימון "שחקנים יוצרים", משמע - שחקנים שמתעניינים גם במחזאות, הלחנה, בימוי וכו'. הקורס מושך צעירים מוכשרים ומעניינים מכל העולם. הוא מאוד מצליח ויצא לו שם כמסגרת, שכבר הוציאה כמה שחקנים מאוד מצליחים אך במקביל גם מספר יצירות מקוריות שזכו בכל מיני פרסים בלונדון, ניו יורק, אמסטרדם ודבלין.

אני גר בהמפסטד שבלונדון כבר 20 שנה. השנים האחרונות היו מאוד עסוקות עם גידול הילדים והקמת וניהול הקורס. אך לאחרונה יש קצת יותר זמן לנשום ואחד הדברים שיש לי פתאום זמן אליהם זה להיזכר בעבר, בקיבוץ ובחברים שגדלו איתי. בקצור להתגעגע.

כשעזבתי ב1982 הרגשתי כמו ציפור שנמלטה מכלוב. אבל עכשיו מחשבות על הילדות בקיבוץ ממלאות אותי בצבעים חמים ובזיכרונות וריחות נעימים. אני גם מאוד מודע לכך שסגנון החיים בו גדלתי היה מיוחד במינו. כיום אני רואה בו מתנה נדירה ונהדרת.

חברי הקיבוץ שליוו את הילדות שלי ממשיכים ללוות אותי לאורך החיים כמו משפחה רחבה, במיוחד דמויות שעזרו לעצב את אישיותי - שולה קשת, חנה שטראוס, עקיבא אבני ואבנר זקס נמצאים איתי בהוויה בכל רגע של בחירת כיוון.

האתר שלי הוא: www.roodner.co.uk

הינה הצלחתי לכתיב משהו. שוב תודה
אורי