ביצרונות
מאת: דוד זקס

כל מי ששאלתי אותו על כך הרים גבה: "ביצרונות"? לא שמעתי על מלה כזאת או על דבר כזה, אבל זה בטח קשור לביצורים! נכון! זה קשור לביצורים וזה קשור לתקופה מאד מסוימת בתולדות ארץ ישראל וכמעט לכלל היישובים שהיו קיימים בשנות השלושים והלאה.

האם בגבעת ברנר ישנם גם כאלו?
את זאת נשאיר להמשך הכתבה. המחצית השנייה של שנות השלושים של המאה ה- 20 היו זמנים סוערים וקשים למפעל ההתיישבותי בארץ על כל יישוביו ובכל המרחב.
הערבים פתחו במרידה כנגד השלטון הבריטי וזה מצידו לא נשאר חייב. היישוב היהודי סבל מאד כתוצאה ממרד זה. התקופה כונתה בלשון היישוב היהודי "תקופת המאורעות תרצ"ו – תרצ"ט" (1936-39).
האנגלים השקיעו כוחות רבים על מנת לדכא את המרד ונלחמו מלחמת חורמה כנגד הערבים שהתארגנו בצורה די טובה. המאורעות הללו גבו מחיר כבד מהאוכלוסייה הערבית, כפרים רבים הופצצו ללא רחם ואף נעזבו, רבים נהרגו ורבים נפצעו. המשק הערבי שהכריז חרם על המשק היהודי המשגשג סבלו מכך מאד.

(בתמונה: ביצורנית ליד האולפן)

לעומת זה היישוב היהודי ידע לתת תשובות מתאימות למצב הקשה שנוצר:
פותחה שיטת ההתיישבות "חומה ומגדל", הורחבה מפת ההתיישבות היהודית מעבר למוכתב ע"י שלטון המנדט הבריטי, הורחבו מפעלים לאספקה עצמית, התהדק הקשר עם השלטון הבריטי ועוד.
במישור הביטחוני הוקמו יחידות כגון פלוגות השדה והלילה (וינגייט ויצחק שדה), חוזק החי"ש (חיל השדה), ההתארגנות האזורית, המרחבית והארצית התפתחו והוכפפו למפקדה ארצית ועוד.

לבל תחזור תמונת מאורעות תרפ"ט (1929) שאז ננטשו ונשרפו יישובים, כולל חולדה וביישוב היהודי בחברון נערך טבח וכל השאר עזבו, בין השאר, כל יישוב הוצרך לדעת להגן על עצמו. כאן נכנסים הביצרונים לתמונה.
מסביב כל ישוב (קטן ובינוני) הייתה גדר ושמירה רגלית או רכובה וכן בשדות (יוסף השומר). אך לא היה די בכך. השומרים היו חשופים לתצפית וירי מבחוץ ואז החליטו, אם באופן ספונטני ומקומי ואם בצורה מאורגנת על הקמת עמדות שמירה מבוצרות בפאתי היישובים. לעתים זו הייתה עמדה עצמאית ללא קשר למבנה אחר, לעתים הייתה זו עמדת בטון כקומה שנייה על גג באר, בית או מגדל מים. לעתים אף על מבנה מגורים או על גג מפעל בקצה היישוב. המבנה היה עשוי בדרך כלל מבטון מזויין יצוק ובו חרכי ירי ותצפית, אפשרות להפעלת פרוז'קטור, או הזעקה ואמצעי תקשורת קווית (טלפון), סמפור – דגלים וכד'.

בגבעת ברנר היו כמה וכמה ביצרונות כאלו (שאיש לא קרא להם בשם זה), למשל:
על הנגרייה הישנה – עם המבט לזרנוגה וקב' שילר – רחובות, הבית הקיצוני בשכונת המיליונרים (?). אלו ששרדו "בכל תפארתם" עד היום הם: על גג הבאר שבשכונת פיינשטיין (מעבדת הצילום של קולה גבריאלי ומשה סגל). קומת הגג בבאר א' (ליד בית האולפן) והקומה השנייה מעל באר ג' שבלב השדות דאז – כיום בין עצי האיקליפטוס שמעבר לבריכות החימצון (כנער עבדתי כאן ב"מרעה הזרוע" עם דני ורדון ובניהולם של שלמה אציק ודב מרחב. הקומה הזו הייתה לנו חדר האוכל לארוחות הבוקר המצוינות רוויות פירות העונה וירקות גן הירק).

יש להניח שעמדות אלו שמשו ואויישו גם בתקופת מלחמת העצמאות, אך לאחר מכן ננטשו. עוד מקום שראוי להזכירו כאן הוא הקומה שמעל גג בית סרני. כאן הייתה עמדת תצפית, אזעקה ותקשורת עוד בתקופת מבצע קדש (1956) וכגדנעי יצא לי לבלות שם כמה וכמה לילות ולחכות להפצצת חיל האוויר המצרי את בסיס תל נוף.
בארץ נמנו כאלף (1000) ביצרונות, מהם שרדו כמה מאות. ישנה עמותה המחפשת ומסמנת אותם.
נחזור לבריטים לרגע: הבריטים הקימו באותו זמן את משטרות "הטיגראט" האימתניות שרובן קיימות עד היום ופזורות בין גבול הצפון למרחבי הנגב (מצודת יואב – נגבה, מצודת כ"ח – נבי יושע ועוד).