סיור להכרת "גבעה אדומה"
שמורת טבע מקומית – מהחשובות באזור
כתב וצילם: עופר הוכברג
"גבעה אדומה" –הידעת?
- מקום הגבעה מדרום למשתלות גבעת-ברנר.
- השם "אדומה" נובע מהמראה האדמדם של שכובי החמרה במפנים המצוקיים השתקפות שבולטת במיוחד באור שקיעה
וזריחה.
- בעבר כונתה מערכת הגבעות כולה הכוללת גם את גבעות קיבוץ גבעת-ברנר: "גבעות עקיר" – בשם זה הן מוזכרות בכתבי
החוקרים נוסעים שעברו בארץ במסעותיהם במאה ה- 19-17.
- אתר הגבעה האדומה מקיף כ- 25 דונם ומכיל מערכת 3-2 גבעות צמודות ועמק אחד ביניהם, ובו שיזף מצוי, מעצי מישור
החוף העתיקים.
- גובהן הטופוגרפי של הגבעות 14-7 מטר, והאבסולוטי – 86 מטר ביחס לגובה פני הים. הגבעה המזרחית והמשמעותית מבין
השלוש קרויה בפי בוטנאים ישראליים שסקרו אותה - "גבעת 86" והינה אוצר טבע אחד מופלא שאין כדוגמתו בכל האזור כיום!
המסלע מוגדר ככורכר חמרה טרשי ובו שיכובי חמרה המכילים התגבשויות של גיר (פחמת סידן) – תצורה גיאולוגית הקרויה חוסמס. במדרונות הנמוכים של הגבעה המערבית מבין השלוש מוצאים שטחי חול מיוצב (רגוסול) המהווים מעונה טבעית נפרדת ומעניינת בפני עצמה של חברת צמחים.
- עולם צומח וחי עשיר ובו מאות מינים שונים מאכלס את הגבעות, ומתקיים כיחידה נופית
טבעית ומבודדת במרחב חקלאי מעובד ומופר לחלוטין, כמעט ללא ערך טבע אחד!
- הבתה הכורכרית מהווה שריד אחרון לצמחיה אופיינית שכיסתה את הרכס הכורכרי החמישי הפנימי של מישור החוף (שבין
גדרה לרחובות) בעבר האבולוציוני שלו (פליסטוקן).
- חברות הצומח שאפיינו את הרכס הכורכרי הפנימי בעבר, מופיעות בקבוצת גבעות זו, בחלוקה סדורה ואותנטית לאין שיעור
יותר מאשר במרבית גבעות הרכס האחרות בסביבה שנתונות לתהליכים שונים של הפרות קרקע, הצללת חורשות שגורמות
לנסיגה חמורה של מגוון המינים, והשפעות אחרות של הרס.
- השמורה הספציפית הזו מקיימת עדיין מערכת עדינה ושברירית של יחסי גומלין חי צומח מורכבים ומרתקים, ששררו במקום
במשך שנות אבולוציה, בלא הפרעת אדם.
- למרות קרבתו של אתר השמורה לביה"ס התיכון האזורי – לא הופקה ממנו עד כה התועלת המרבית להכרת המערכת
הטבעית (היחידה של אזורנו!), ולא נוצל לחלוטין הפוטנציאל המחקרי והלימודי, במיוחד לא של הגבעה האדומה הגדולה
והמרכזית - כסדנת שדה ומקור לעבודות חקר בביולוגיה והכרת הסביבה.
- לאחרונה קיימנו סקר כללי מסביב מיני הצומח של הגבעה בהנחיית ד"ר גדי פולק בוטנאי ואקולוג המתמחה במכלול בתי
הגידול הטבעיים של מישור החוף. הסקר בוצע גם בהתייחסות למכלול הביוטי והא-ביוטי של המקום. ניתן למנות בשטח
הגבעה, בלא הגזמה, מאות(!) נושאי חקר ומעקב אפשריים (בוטאניים, זואובוטאניים, ואקולוגים) לתלמידי תיכון בתחומה!
ממש אוניברסיטה פתוחה, גם כמטפורה, לבית הגידול הטבעי האחרון שעוד נותר פתוח על שפע צפונותיו, בסביבה המיידית
של המשק!
בסכנת הכחדה
שטחי "הגבעה האדומה" – לא הוגדרו מעולם כשמורת טבע רשמית, אף כי עומדים בכל הקריטריונים של נכס נוף לאומי, ראוי לשימור עולם. הם שייכים במשותף לארבעה בעלים פרטיים שונים (לפי רישומי המועצה האזורית)! למעשה זהו שטח פרטי בבעלות משותפת. מצב סטטוטורי המוגדר כ"מושה" משותפת, הוא למזלנו זה שעמד להצלתה ולהמשך קיומה של הגבעה, מאחר ואיש מבעלי הנכס המשותף לא רשאי לעשות בשטח ככל העולה על דעתו בלא תיאום מלא עם השותפים האחרים (וכמעט אף פעם לא נכחו כל ארבעתם בארץ, למעשה כל מ"ר משטח הגבעה שייך לכל אחד מבעלי הנכס ולא לאף אחד לבדו), מה גם שהשטח נכלל עד כה בהגדרה של שטח חקלאי אסור בבניה.
למזלנו, גם עיבוד חקלאי לא התקיים בחלקיו המרכזיים של האתר, אפשר בגלל מגבלותיו הטופוגרפיות של הרכס הסלעי וריחוק הבעלים מהעיסוק החקלאי.
מצב זה של "מגבלות פיתוח" היה נכון עד היום, ואולם הוא הולך ומשתנה במהירות כתוצאה של שינוי ייעוד קרקעות במדינה והפשרת שטחים חקלאיים לבנייה. הגבעה החשובה וגם האהובה כל כך עלולה להימצא בסכנת פגיעה והכחדה כיחידה נופית טבעית שלמה – כבר בשנים הקרובות*.
על כך ועל מכלול הסכנות שאורבות לפיסת הטבע האמיתית האחרונה שנותרה בסביבתנו – יוסבר בסיור.
