ועד אז סיפור משנות הארבעים, כפי שמופיע בספורי גבעת ברנר

שלאוך? שלוח!!

בתקופת המספוא העליזה עבדו יחד מילן, שורה, דברת, צבי שפיר ושלמה שלוח (אז שטטהאגן).
והיו עוד, הצוות היה גדול יחסית מכיוון שכל העבודה נעשתה ביד.
את הירק קצרו בחרמשים ובחורף, בגלל הבוץ היו מוציאים החוצה את התוצרת על אלונקות ומעמיסים על העגלה.
בין הגידולים היו תלתן, אספסת, תירס וחציר. בתקופה מסויימת מכרו תלתן (ואגלי טל) לפי משקל לאנגלים .
על מנת להוסיף משקל, היו מרטיבים את התלתן. את התפקיד להרטיב את העגלה קיבל שלמה שלוח,
שהיה עולה על העגלה וצועק בגרמנית 'שלאוך, שלאוך (צינור מים בעברית, דופיה ב'ברנרית')'. כל השאר הסטוריה..