דן רבא: איך מצאתי עצמי נשוי?

מאת: מלכה סלע

חבר הקיבוץ הוותיק, דן רבא, הגיע לגבעת ברנר בשנת 1949. דן עלה מהעיר בולוניה שבאיטליה. בגמר מלחמת העולם השנייה דן הצטרף להכשרה שיזם לימים חבר הקיבוץ מלכיאל סבלדי (ז"ל). מלכיאל היה שליח באיטליה ועשה פרופגנדה כדי שהיהודים הצעירים יעלו לישראל. מלכיאל הציע לדן ללכת לראות את מחנה ה"הכשרה" שניהל ושהכין את אותם צעירים לעלייה בלתי חוקית לישראל.

"הלכתי ופגשתי את מרים וצעירים אחרים שדיברו בהתלהבות על הציונות. התלהבתי מאוד וביום הראשון החלטתי להישאר בהכשרה, נשארתי שם בערך שנה. בזמן הזה התכוננו לחיים הקשים שציפו לנו בארץ, עבדנו בחקלאות ומלכיאל לימד אותנו את השפה עברית".

איך פגשת את מרים?
"כבר ביום הראשון פגשתי את מרים, היה לה חבר אחר שגם הוא היה בהכשרה. התאהבתי במרץ שהיה לה ובשמחת החיים שלה והיא שכנעה אותי שהחיים בארץ הם בשבילי. היינו חברים ממש טובים. כשהגיע תורה של מרים לעלות על אנייה לקפריסין היא הפליגה ואני נשארתי בהכשרה עוד מספר חודשים".

(בתמונה: מרים רבא. באדיבות סיפורי ג"ב)


אחרי כחצי שנה בחורף 1947 דן עלה גם הוא על אנייה לקפריסין, ההפלגה הייתה קשה בגלל החורף ששרר ותנאי מזג אוויר הסוערים. ההפלגה נמשכה כשבועיים וכשאנייה הגיעה לקפריסין דן פגש שוב במרים שנפרדה מהחבר שהיה לה. מרים ודן היו למעלה משנה בקפריסין והקשר ביניהם התהדק והם הפכו לחברים. כשהגיע תורה של מרים לעלות מקפריסין לישראל, דן נשאר עוד כמה חודשים באי עד שהאנגלים נסוגו מישראל. בקפריסין היו מחנות ריכוז של אנגלים שלא היו מעוניינים שהיהודים יעלו לארץ בגלל החשש שלהם מההתנגדות של הערבים וההתלקחות שעשויה להיות בפלשתינה.

כשאתה ומרים נפרדתם בקפריסין מה היא אמרה לך?
"מרים אמרה לי דן כשתגיע לישראל אני מחכה לך בגבעת ברנר, תבוא לשם. מקפריסין ירדתי בנמל חיפה ומשאית אספה וחלקה אותנו במקומות שונים בארץ. אני ביקשתי לרדת בגבעת ברנר, כי ידעתי וכן ידעתי שמרים בגבעת ברנר ושישנם שם עוד איטלקים. הגעתי לקיבוץ בפברואר 1949, אני זוכר שהיה לילה גשום וחיכיתי שעות עד שהשומר חנוך ירקוני יפתח לי את השער. בקשתי מהשומר שיביא אותי למרים טרני (שמה הקודם של מרים) שהייתה כבר בגבעת ברנר. חנוך אמר לי שהוא אינו מכיר אותה. אחרי כמה הסברים אמרתי לו 'היא איטלקייה שבאה מקפריסין' והוא השיב בפליאה: 'הא, מרים רבא'"!

איך הגבת כשחנוך אמר מרים רבא ולא מרים טרני?
"חשבתי שהוא התבלבל ואז השומר הביא אותי לאוהל קטן במקום שמרים ישנה יחד עם עוד חברה. הייתי בהכשרה למעלה משנה ובכל זאת כשהגעתי לגבעת ברנר חשכו עיניי כשראיתי את האוהל הקטן שהיה פתוח מכל הצדדים והגשם נכנס פנימה באין מפריע. מרים הייתה נקודת האור שלי בקיבוץ בימים ההם".

מדוע מרים קראה לעצמה מרים רבא ולא מרים טרני?
"כשמרים הגיעה לחיפה מקפריסין, בירידתה מן האנייה שאל אותה הפקיד של הסוכנות לשמה, מרים חשבה רגע ועוד רגע ועוד רגע ובמקום היא שלפה מהמותן: 'מרים רבא, נשואה לדן רבא'.

ככה מצאתי את עצמי נשוי בלי לדעת.