שכונת הגומולקה

מאת: דוד זקס

מה למנהיג הקומוניסטי ולאדיסלאב גומולקה, ששלט בפולין הקומוניסטית בשנים 1956 עד 1970 ולשיכונים זעירים הפזורים בגבעת ברנר? חלק מהמקורות מגיעים מספרו של טיטה, ובכן מעשה שהיה כך היה:
ב- 1956 עלה לשלטון בפולין מנהיג קומוניסטי, אבל ריפורמיסט, וגם לא אנטישמי. באותה שנה 1956 באוקטובר פרצה מערכת סיני (קדש). בפולין באותה עת היו כ- 70000 יהודים, רובם ככולם שרידי השואה, שהיכתה ביהודי פולין יותר מאשר בכל יהדות אחרת (לפני המלחמה היו בה מעל 3.5 מיליון (!) יהודים.

הקואליציה נגד מערכת קדש כללה גם את ארה"ב וגם את ברית המועצות, שמנהיגיה איימו פיזית ממש על ישראל. חרף זאת, נענה גומולקה למשאלות היהודים ולפעולה דיפלומטית ישראלית ובינלאומית והרשה ליהודי פולין לעזוב, בתנאים לא קלים אמנם. כ- 35,000 איש עלו במשך חורף 1956 – 1957 לישראל, רבים מהם לקיבוצים, ששוב "נתבקשו" להירתם לקליטת העלייה, בכדי שתופעת המעברות לא תחזור על עצמה. הסוכנות הקצתה משאבים מסוימים, אשר הספיקו רק לבניית צריפים. גבעת ברנר בהחלטה קשה קיבלה על עצמה קליטת 32 משפחות, הוסיפה מכספה עוד 500 ל"י ליחידה ונבנו 8 בתים בשני אזורים. 4 בתים בשורה מקבילה לשיכון א' מול רימון ועוד 4 בתים בשיכון ג'-ד', שזה עתה נסתיימה בנייתו, ממש במרכז השכונה.

בתמונה: ולאדיסלאב גומולקה


הבתים בני 2 קומות ו- 4 יחידות, בבנייה קשה ויחסית טובה. כל דירה בת פחות מ- 25 מ"ר וכוללת חדר + שירותים ומטבחון + מרפסת, כלומר מיני שיכוני הותיקים שנבנו אז, והיו בשטח של כ- 40 מ"ר, כולל "חדר וחצי" ומרפסת. לשיכונים אלו נכנסו אותם עולים מפולין וגם נקלטים נוספים. לאחר התזוזות המקובלות בגבעת ברנר החלו לאכלס את שיכוני הגומולקה בנים ומועמדים וכיום בעיקר תושבים. לעת השיוך, המגרשים שסביב לגומולקות הם נאים ובסטנדרט הגבוה בגבעת ברנר. אני מניח שבעקבות ניצה רגב ומשפחת רגולר שעברו כבר, עשויים בתים קטנים אלו להפוך לאטרקטיביים לשיפוץ והשתכנות.

מבין העולים מפולין נקלטו בגבעת ברנר משפחות אחדות כגון: משפחות דובינסקי, בונגרט, שלם ואחרות.

לצפייה בכתבה על שכונת חירות (המיליונרים) לחץ כאן