מאת: פיני זק ויצחק תדמור על העצומה שנחתמה על ידי חברים רבים ב-29.07.11. הרעיון לחשיבה נוספת על הבנייה בגבעת ברנר, לידתו בחוסר נחת הולך וגובר מאופי הבנייה ביישובנו. במפגש שהתקיים לפני כמה חודשים בין שלושה ארכיטקטים, מהגדולים בארץ, לבין חברי גבעת ברנר, הם הדגישו את ייחודה של הבנייה בקיבוץ ואת ייחודה של החצר הקיבוצית. הם התריעו על כך שיישוב המאבד צביונו הכפרי-קיבוצי מאבד גם את זהותו וייחודו.   לאחר מכן קיימו מספר חברים שורה של שיחות עם מנהלי היישוב בשאלת אופייה של הבנייה החדשה בגבעת ברנר. בשיחות אלו הייתה תמימות דעים שאכן היישוב מאבד את דמותו האותנטית ועלול להפוך לפרבר עירוני חסר אופי, וכי למגמה זו ישנן השלכות שליליות מרחיקות לכת ללכידות הקהילה.   כהמשך הגיוני להלך מחשבה זה החליטה ועדת התכנית, מיוזמתה, לפנות לאחד ממשתתפי המפגש, הארכיטקט יובל יסקי, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (שמלווה מספר קיבוצים בנושא זה), ולקבל ממנו חוות דעת שנייה על התב"ע (תכנית בניין ערים) שלנו. לפני יותר מחודש נפגש מרכז ועדת התוכנית עם יובל וזה בתשובתו העביר למרכז הוועדה רעיון כללי, ומחכה עדיין לתגובה (נכון ליום כתיבת הרשימה - 1.08.11). חלק ניכר מתפישתו של יובל לגבי תהליך הבנייה בקיבוצים הוא: "אין פתרונות קסם מן המוכן. ובקיבוצים יותר מכל מקום אחר. הפתרונות צריכים לנבוע מעבודה כירורגית ומדו-שיח פתוח עם החברים והתושבים. זו גישה הפוכה במהותה מהפתרונות הנהוגים כיום של הפרבור, שבמהותם הם סטטיים, הנובעים מחשיבה כמותית (למשל, כמות וגודל מגרשים) ולא מחשיבה איכותית (למשל, כושר נשיאה של מרחב קיים, שימור איכויות קיימות, יחסים מאוזנים בין שטחים מבונים לפתוחים ובין שטחים פרטיים לציבוריים").   על אף תמימות הדעים והפנייה ליובל – בפועל, מנהלי הקיבוץ לא פעלו בנדון ועדיין לא הגיבו לחוות דעתו (המוזמנת) של יובל. על כן יזמה קבוצת חברים את העצומה, בשל החשש מקביעת עובדות בלתי הפיכות נוספות בחצרנו, ללא דיון ציבורי פתוח. וזו תמצית עמדתנו – להביא את חוות הדעת השנייה לידיעת הציבור ולאורה לקיים דיון ציבורי פתוח באסיפה הכללית על אופייה של הבנייה בגבעת ברנר ואופי היישוב בכלל. לשם כך, יש להשהות זמנית את הבנייה החדשה אצלנו. ואין בכוונתנו לפגוע לא בשיוך הדירות ולא בקליטת הבנים. וכפי שנכתב בעצומה: המייסדים מסרו בידינו למשמרת יישוב פורח שכל החיים בו מרגישים בביתם, וככזה עלינו להנחילו לדורות הבאים.   ועוד באותו עניין: בחירת מרכז/ת ועדת התוכנית עומדת כיום על הפרק. לכולנו ברור שתפקיד זה הוא בעל משמעות חברתית וסביבתית עליונה. אנחנו משוכנעים כי במקרה זה הבחירה אינה יכולה להסגר בוועדת מכרזים וכי יש להעבירה לכלל הציבור, לקלפי.