שאול שילה מסכם את הליך ההפרטה

ב- 13.1.2002 עבר הקיבוץ את השינוי המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. תשע שנים אחרי שאול שילה, מי שהיה חבר בצוות היישום שקבע את ההתנהלות של מודל שינוי אורחות החיים בגבעת ברנר מסכם את התהליך שהקיבוץ עבר.

"זאת הייתה תקופה הכי משמעותית בתולדות גבעת ברנר בעשורים האחרונים היות והחל מאמצע שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 של המאה שעברה גבעת ברנר התמוטטה כלכלית: נסגרו שלושת המפעלים המרכזיים, רימון, מטר והנגרייה ונשארנו עם מערכת ניהול ושירותים גדולה בכמה מספרים על היכולת הכלכלית של הקיבוץ, כתוצאה מכך נוצרו חובות עתק לבנקים וכמעט הפכנו לחדלי פירעון היינו על סף פשיטת רגל, כל זה חייב לבצע את השינויים באורחות החיים, כך שיתאימו למצב שנוצר.
בשנת 2000 הוקם צוות היגוי שקבע את עקרונות השינוי שעיקרם גבעת ברנר ימשיך לנהל את חייו כקיבוץ בצורה דמוקרטית ופלורליסטית, אבל, יחד עם זה תיקבע הגדרה חדשה למהות השותפות ויחסי הפרט והכלל לצד מהלכי הבראה כלכלית והתחדשות חברתית וזאת כתנאי להמשך קיומה של הקהילה הקיבוצית".

"בעקבות עבודת צוות ההיגוי ואישור המלצותיו על ידי חברי הקיבוץ הוקם צוות יישום, שתפקידו היה לקבוע את נוהלי ההתנהלות החדשים עד ירידה לפרטים הקטנים ביותר. המודל התחיל בינואר 2002 ונקבעו בו כל ההסדרים על סמך היכולת הכלכלית של גבעת ברנר באותם ימים. ההסדרים נגעו לכל סוגי האוכלוסייה ודאגו בעיקר לאלה שהיה ברור שיתקשו לתפקד באופן עצמאי עם השינוי שבא".

תשע שנים אחרי ביצוע השינוי, אפשר להגדיר את זה כהצלחה או ככשלון?
"השינוי שעשינו הוא הצלחה גדולה ביותר והוציא את גבעת ברנר למרחב, הן מבחינה כלכלית דבר שמתבטא היום ביכולת להשקיע בחידוש תשתיות והוספתן ובעיקר ביכולת לקלוט חזרה את הבנים שלא הגיעו לגבעת ברנר לפני השינוי עקב הקושי להשתלב בחברה השוויונית שמתקשה לקיים את עצמה. אי אפשר היה בכלל לחשוב על גבעת ברנר ללא השינוי הזה. לדוגמא: סכום הפנסיה שנקבע בתחילת המודל היה יחד עם הביטוח הלאומי 6,200 ₪ לזוג או 3,700 ₪ ליחיד היום זוג פנסיונרים (עם הביטוח הלאומי) מגיע להכנסה של 9,400 ₪ לפנסיונר ויחיד מגיע ל- 5,400 ₪, כלומר פי 1.5 מנקודת המוצא שלנו. זה מספר שמהווה אינדיקציה לכך שמבחינה כלכלית נעשו הצעדים הנכונים בעיקר צמצום עלויות המערכת הניהולית המרכזית ובנוסף הסדר עם הבנקים שאיפשר את פריסת החוב לשנים רבות ואיפשר את שיווק המגרשים בשכונה הקהילתית והקמתה, שהיא גורם משמעותי היום בחיי גבעת ברנר".

מה קורה עם דור הביניים שעדיין אין לו פנסיה וגם לא דאג למקצוע. איך השינוי הזה היה מבחינתם?
"לשכבה הזאת נקבע בסיס ביטחון שמשמעותו שמי שעובד ומשתדל להתפרנס ולא מגיע להכנסה מספקת (כיחיד או כמשפחה) זוכה להשלמת הכנסה על ידי הקיבוץ, כנ"ל אנשים שמובטלים תקופות מסוימות עד למציאת עבודה. בהחלט שכבת הביניים – משפחות עם כמה ילדים הם האוכלוסייה שלדעתי, קשה לה להסתדר עם הכנסותיה ומבחינת הפנסיה הם צוברים פנסיה על שמם מאז השינוי ועד יציאתם, כך שיש סיכוי שיגיעו לפנסיה גבוהה יותר מזאת שהקיבוץ משלם היום, אבל עיקר הדאגה הוקדשה באמת לשכבת הפנסיונרים (מעל 200 איש) היות וגבעת ברנר במצבה אז יכלה להבטיח פנסיה נמוכה מאוד נקבע שהפנסיונרים יוכלו להמשיך לעבוד ובניגוד לקיבוצים אחרים אין שום מיסוי נוסף על הכנסות הפנסיונרים מעבודה, גם כל נושא הסיעוד ושעות הפנאי של האוכלוסייה הבוגרת ממשיכים להינתן ביד רחבה ככל שניתן".

ההפרטה יצרה פערים גדולים בחברה?
"בהחלט כן. גבעת ברנר בניגוד לקיבוצים אחרים לא קבעה מס איזון על הכנסות גבוהות וכל חבר מקבל את כל הכנסתו אליו לאחר ניכוי מס השותפות שהוא שווה לכולם, לכן נוצרו פערים גדולים, מצד שני ניתן תמריץ לכל החברים להגדיל את הכנסתם על ידי עבודה נוספת או יזמות אישית".

מה התחושה שלך כשאתה רואה את הפערים בחברה?
"קודם כל פערים היו גם קודם ונעשו דברים בניגוד להחלטות שפגעו בהתנהלות השיתופית שלנו ודבר שני השינוי היה הכרחי ונתן ביטוי ליכולת האישית של כל אחד, אם כי אינני שוכח שנקודת ההתחלה לא הייתה שווה לכולם ולכן נקבעו המנגנונים לאבטחת מינימום הכנסה, אבל לא הגבלנו את המקסימום".

ההפרטה שינתה את מהות הקיבוץ?
"ממש לא, ממשיכים לתת דגש לנושאים החברתיים: מערכת החינוך הרגיל והמשלים, התרבות, פני המחנה ובמיוחד במקום להפוך לקיבוץ מזדקן שעתידו מאחריו הפכנו לקיבוץ מתחדש שהבנים חוזרים אליו ואין סימן טוב מזה לכך שהשינוי היה חיובי וגם הכרחי לקיומה של גבעת ברנר".

תמיד הקיבוץ מתגאה בחינוך הילדים ומאז ההפרטה הוא הפך להיות מאוד יקר.
"מערכת החינוך הפורמאלי שלנו יקרה וזאת בשל תוספת התכנים והתקנים שהיא מקנה לילדים המתחנכים בה ונקבע במודל השינוי שהמערכת צריכה להתאזן ומכאן העלויות הגבוהות שמקשות על משפחות עם כמה ילדים להכניס את ילדיהם לבתי הילדים, אבל בכל מקרה נוספו ארבעה גנים בשנים האחרונות ובגנים החדשים שיפתחו תינתן האפשרות ליום מקוצר בעלויות נמוכות בהרבה".

מה לגבי קליטת הבנים?
"היות וכל הדירות הקיימות בגבעת ברנר משמשות לצרכי הפנסיה ויש לנו מגבלות תכנוניות שלא מאפשרות לנו להוסיף מגרשים לבנייה, הוחלט במודל הקליטה של גבעת ברנר שכל בית אב יכול להביא רק בן אחד לקליטה כחבר בקיבוץ, זאת בעיה רצינית בעיקר במשפחות שיש להן כבר בנים בוגרים בקיבוץ והפתרון ימצא רק כאשר תתפננה חלק מהדירות שהן היום מקור לפנסיה וניתן יהיה להקצות אותן לבנים שרוצים להיות חברים בגבעת ברנר: ישנם יורשים שלא יממשו את זכאותם לחזור לגבעת ברנר ואותן דירות יוכלו לשמש בנים אחרים".

האם אתה רואה את גבעת ברנר משנה את הגדרתו כקיבוץ ליישוב קהילתי או משהו אחר?
"התשובה היא ממש לא, אני חושב שהמודל שאימצנו שבו הולכים היום כמאתיים קיבוצים מתוך כמאתיים שמונים הוא מודל שמאפשר קיום נכון וטוב למאה הקרובה ואין סיבה לשנות אותו, אלא לתחזק אותו ברוח הזמנים שיבואו".

איך אתה רואה את התהליך בעוד עשר שנים?
"קשה לנבא כמובן, אבל אני יודע שהמזכירות הרחבה התחילה לבחון כעת את מודל ההתנהלות שלנו ובוודאי תבואנה התאמות לעשור הקרוב בהתאם למתבקש. בעיניי, ההתנהלות היום טובה לאין ערוך מזו שהייתה לפניה וזה המבחן העיקרי של מודל השינוי והפיכתנו לקיבוץ מתחדש".