הכל התחיל בפגישה הראשונה שהתכנסה לדבר על קליטת בנים. התאספנו כמה עשרות בנים, שאת רובם היכרתי, והציגו לנו את כוונת הקיבוץ לקליטה. אני חייב לומר שלא ממש התעמקתי בנושאים המשפטיים והנדל"ניים שהועלו שם, אבל הייתי בין הראשונים שהחזיר את הטופס חתום בו אני מביע את רצוני להיקלט מחדש.
רגע. בעצם זה לא התחיל כך. תרשו לי לתקן את עצמי.
הכל התחיל לפני כ- 47 שנים, כשנולדתי פה. נכון, אני אומנם לא חבר קיבוץ באופן רישמי כי עזבתי וחזרתי, אבל פה נולדתי, ופה גדלתי בבית הילדים ופה עבדתי בשדות ובחקלאות מהשעה 4 לפנות בוקר, ופה אכלתי את הארוחות שלי ופה התחתנתי ופה הקמתי משפחה ופה גם קברתי את אמא ז"ל חברת הקיבוץ שנים רבות .
אני שייך לקיבוץ הזה כמו שהקיבוץ הזה שייך לי . הכותרת המשפטית - אם אני חבר או לא, איננה משנה את תחושת השייכות שלי למקום. כשנכחתי בפגישה בה דיברו בפעם הראשונה על קליטת הבנים לא חשבתי שהדרך תהיה כל כך תלולה ארוכה ומסורבלת.
אני לא יודע מי קבע את הסטנדרטים על פיהם נקלטים בנים כן או לא. לפי כללים אלה אני לא זכאי לבנות פה את ביתי, כי הזכאות במשפחתי כבר מומשה. מה שאני כן יודע, זה שכשאני עובר בכניסה לקיבוץ ורואה מולי 3 מפלצות בצורת בתים שהקימו פה בחודשים האחרונים שאת דייריהם אני ממש לא מכיר (ואם יורשה לי לציין גם רובכם לא מכירים) אבל הם זכאים לבניה! מדוע ?? כי כך נקבע ! ! אני שואל את עצמי איפה טעיתם?
נעשתה טעות שאפשר לתקן בנים כמוני (וישנם כמה כאלה.. לא רק אנוכי) שחיים בקיבוץ באופן רציף כמעט מעל עשור, שתורמים, שלוקחים חלק פעיל בקהילה, שמכירים אותם ורואים אותם בחיי הקיבוץ אם זה בחגים ואם זה סתם בימי חול במרכולית או בחדר האוכל, לא יכולים ולא מורשים לבנות את ביתם, בעוד שאנשים שב- 20 השנים האחרונות הגיחו לחגיגות יום העצמאות אולי פעם או פעמיים, מורשים לבנות פה את ביתם כאילו היו חלק בלתי נפרד מהקהילה ומחיי הקיבוץ. זה הגיוני? אלה הסטנדרטים שקבעתם? לא פספסתם פה משהו חשוב ?
כמעט בכל צומת דרכים בחיי המשפחתיים והמיקצועיים הקיבוץ היה האופציה הראשונה להקמת בית. יעידו על כך כמעט כל אחד ממזכירי הקהילה אליהם פניתי במהלך ה- 20 השנים האחרונות. בכל פעם היתה להם תשובה טובה ומנומקת למה לא ניתן לקבל אותי בחזרה. כמעט תמיד היה פחד מקביעת תקדימים, היה פחד שבעקבותיי יחזרו פתאום כל בני הקיבוץ... כולם יקפצו על "המציאה"... האם לא כדאי שהמצב יהיה הפוך? ושהקיבוץ ירצה לקפוץ עלי או על בנים אחרים כ"מציאה"?...
אז כן, בעיני נעשתה פה טעות. טעות שאפשר לתקן ויש איך לתקן. הצעתי בעצמי ובעזרת הוריי ואחי כמה אופציות לקליטה והקמת בית שהן אכן מהוות חריגה מתקנון הקליטה הקיים. תמיד הרגשתי במצבים האלה שאני רודף אחרי הקיבוץ, במקום שהקיבוץ יהיה מעוניין בי. חשבתי שמנהל קהילה חדש יוכל לחדש את המאמצים ואולי בכל זאת ליצור תקדים שיעזור גם לבנים נוספים במצבי. אך לצערי הרב ואכזבתי המרה – ההתעלמות נמשכת גם כעת, וגם כאשר פניתי אליו, לא אחת ולא פעמיים, בבקשה לדבר בפני אסיפת הקיבוץ ולהביע בפניהם את דעותיי והצעותיי, הפניה שלי נפלה על אוזניים ערלות וקולי לא נשמע.
אני משוכנע שניתן לשנות את המצב הקיים ולהביא לקיבוץ רק את מי שבאמת רוצה לחיות כאן ולהיות חלק מהקהילה. אני לא צריך להסביר ולהצדיק את התאמתי לחיים פה כי אני כבר עושה זאת בפועל לאורך כל שנות חיי. תשאלו שוב את עצמכם אם כל מי שכבר התקבל או בונה הוכיח את מה שאני כבר הוכחתי....
אולי לפני שאני או אנשים טובים נוספים מבני הקיבוץ קמים ועוזבים לבנות את ביתם במקום אחר, שרוצה ונותן את האפשרות לבניה, תעצרו ותשאלו את עצמכם האם אנחנו באמת רוצים לקלוט? האם חשובה לנו איכות האנשים או שבעצם מדובר בעוד מיזם נדל"ני משתלם...